מפגש סיום חגיגי לסדנה מעשית באחריות תאגידית

זו השנה השנייה בה מקיימת המכללה האקדמית תל אביב – יפו, התמחות ייחודית בנושא "אחריות חברתית של עסקים", במסגרת לימודי תואר BA בניהול וכלכלה.

התמחות זו כללה סדנא פרקטית שנתית אשר מטרתה הינה לאפשר לסטודנטים התנסות מעשית בפעולות ובתהליכים של אחריות חברתית בעסקים בישראל. הסדנא המסכמת הינה ספינת הדגל של ההתמחות, המעניקה הרחבת ידע מעבר לקורסי החובה והבחירה של ההתמחות ומטרתה לאפשר לסטודנטים לבצע אינטגרציה מבוססת שטח של הנושאים, הסוגיות המרכזיות והתחומים בהם עסקו במהלכה.

התוצר הסופי של הסדנא הינו פרויקט הגמר - דו"ח מסכם  ומעמיק אשר מתבסס על עבודת שדה בארגון ומוגש לו. הפרויקט נוצר בשיתוף עם הארגון במטרה לתת מענה מתאים לצורך אותו העלה הארגון בתחילת הדרך. הדוח משמש כלי עבור הארגונים ומיועד לסייע כמתווה לפעולות בתחום האחריות החברתית שהוגדר. כל פרויקט מלווה במנחה, איש מקצוע בכיר בתחומו.

במהלך הפרויקט, קיימו הסטודנטים פגישות, ראיונות ותצפיות על הארגונים, חקרו קראו ועיבדו חומרים עיוניים רלוונטיים והציגו את ממצאיהם ומסקנותיהם לאורך התהליך בפני מנחיהם והכיתה.

הפרויקטים הוצגו במפגש סיום חגיגי אשר התקיים ב 21.6.12, אותו כיבדו בנוכותם דיקאן פרופ' איזי בורוביץ' ומנכ"ל המכללה מר בני אלון.

ד"ר דנה לנדאו , ראש ההתמחות, ציינה כי הסדנה נבנתה במתכונת זו במיוחד היות שזו דרך מצוינת להעמקת והעשרת הבנתם את התחום ומימוש למידה על אחריות חברתית - הלכה למעשה, ולא רק בתיאוריה- ששם נמצאת הלמידה האמיתית אשר תורמת להבנה משמעותית של החומר הנלמד בתוכנית.

הסטודנטיות העידו כי עברו חוויה לימודית ומשמעותית בארגונים.

השנה בוצעו שלושה פרויקטים שונים ומגוונים ( את המצגות המלאות ניתן למצוא באתר הקורס):

מכבי

המטרה: " תרופות לכולם "יישום  הזכות לבריאות בקרב אוכלוסיות שהנגישות שלהן לתרופות היא נמוכה כגון אוכלוסייה מבוגרת, עולים חדשים, אוכלוסיה קשת יום.

מהות הפרויקט: הגברת הנגישות לתרופות באמצעות תיווך בין חברות התרופות לעמותת "חברים לרפואה" : על כל רכישת תרופות שתבצע מכבי, ייתרם אחוז מסויים של תרופות מהחברות המספקות  וע"י שיתוף פעולה עם עמותת חברים לרפואה  ניתן יהיה לחלק לאנשים קשיי יום אשר לא מסוגלים לרכוש את התרופות בעצמם

*          תפקידה של מכבי לנצל את כוחה כקניינית גדולה של תרופות –על מנת לקבל תרומות גדולות של תרופות מן הספקיות

*          על מכבי לדאוג להעברת התרופות למחסני עמותת "חברים לרפואה" ואלה ידאגו בעזרת בסיס הנתונים שלהם , להעבירם לנזקקים

Better Place

המטרה: לפתח את הפעילות החברתית של חברת  Better Place בשיתופם של עובדי הארגון ומנהליה.

•          יצירת פרויקט אשר ילווה את הפעילות החברתית של הארגון לאורך זמן

•          מיתוג של הארגון כארגון אחראי בתחום החברתי ולא רק סביבתי

•          מהות הפרויקט: הגדרת אחת ממחלקות התפעול של החברה כמחלקה המאוישת ע"י עובדים עם מוגבלויות כגון: התקנת תחנות הטענה. ביצוע התאמות נדרשות מצד החברה לצורך
התאמת סביבת העבודה לאנשים עם מוגבלויות (נגישות).

גיוס עובדים עם מוגבלויות והשמתם במחלק הרלוונטית אשר יוכשרו ע"י עובדי החברה הותיקים.

חיים וסביבה

—            המטרה: סיוע לארגון חיים וסביבה בהנעת והצלחת תהליך דיאלוג עם חברת "נשר".

—            מהות הפרויקט: בניית המלצות ומדדים מתוך חומרים מקצועיים בינ"ל העוסקים בהשפעות סביבתיות של מגזר המלט הגלובלי.

—            מודל עבודה ייחודי של "תמונת מראה": עבודה מול מחזיק עניין (סביבתי) של תאגיד במקום עבודה מול התאגיד.

—            במהלך הפרויקט נלמד כי ההתייחסות אל מחזיקי העניין היא כאל חלק בלתי נפרד מהתאגיד עצמו.

—            ניהול דיאלוג מקצועי ושקוף תורמת ל:פעילות סביבתית יותר תקינה והתנהלות עסקית חכמה יותר.

אחריות תאגידית הלכה למעשה

לומדים על מימוש אחריות תאגידית הלכה למעשה

בקורס" מבוא לאחריות תאגידית" 5.6.2012

ביום ג', 5.6.2012, התקיים שיעור ייחודי במסגרת הקורס "מבוא לאחריות תאגידית"בהנחייתו של מר עברי ורבין.

בחלק הראשון של השיעור התארח דיקאן בית הספר לניהול וכלכלה, פרופ' איזי בורוביץ,אשר קיים דיאלוג פתוח ובלתי אמצעי עם הסטודנטים.

פרופ'בורוביץ שמע על הפרויקטים המגוונים בארגונים הנעשים במסגרת קורס זה בכלל ובפרט לגבי הפרויקט שעושה צוות ברשות שדות התעופה, במסגרתו ייבדקו מידת השקיפות והדיווח של רשות שדות התעופה, על סמך השוואה להונג קונג. פרופ' בורוביץ נתן עצות וטיפים מהיכרותו עם התחום ואף סיפר על חוויותיו מביקורו האחרון בשדה התעופה בהונולולו, הוואי.

בהמשך התקיים סשן שאלות ותשובות, בין הנושאים שעלו ניתן לציין את תפישת ''הקיימות'' ושמירה על איכות הסביבה אשר המכללה מיישמת ומיישמת בפועל רעיונות בנושא שהוצעו ע"י סטודנטים של מחזורים קודמים בהתמחות באחריות תאגידית . כמו כן צוין הפעלת פרויקט העוסק בהקניית ידע והטמעת אורך חיים "ירוק"לתושבי יפו .

דובר כי הבסיס לאחריות חברתית הוא אחריות אישית, אשר מתחילה בחינוך. מתוך אמונה זו המכללה שוקלת לקיים מערך של קורסים בדגש על תרבות, חינוך כגון קורסיאנגלית, פרזנטציות, וכיו"ב.

דובר על המחיר הכלכלי של אחריות תאגידית שעשוי ליצור חשש אצל מנהלים. אצל חלקם מתגבשת ההבנה שיש לכך דיבידנדים עסקיים(כפי שנלמד בקורס) .

כמו כן דובר על רגולציה בישראל, תחושת האכזבה מהמחאה החברתית ותוצאותיה, ותקווה לחזרתה.

בחלק השני של השיעור הגיע בהתנדבות מר צביקה סגל, מנהל אחריות תאגידית בחברת"אל על". צביקה שיתף במגוון העשייה בתחום, הדילמות, האתגרים,הפתרונות.

ב"אל על" הוחלט לפני כשנתיים למסד את הפעילות הרבה שנעשתה בתחום ברחבי הארגון ולכנס אותה תחת מטריה אחת, וצביקה קיבלת את המשימה לרכז ולהוביל את הפעילות. החברה מופיעה פעם שנייה בדירוג "מעלה".

תפקיד מנהל אחריות תאגידית לדבריו הינו מעניין ומאתגר, אשר בו "השמיים הם הגבול". הוא מגדיר את תפקידו כ"מנסה לעשות טוב למניה בכל מה שלא קשור למספרים".

הוא הדגיש כי בתפקיד זה יש חשיבות עצומה לקשר עם המנכ"ל ועם סמנכ"ל'/ית משאבי אנוש לצורך התנעת הדברים מלמעלה ומתן דוגמא אישית. לשמחתו ב"אל על",יש קשר ישיר בין מנהל אחריות התאגידית למנכ"ל והמנכ"ל מחובר לנושא באופן אישי.

צביקה פרש את העשייה בחלק מתחומי האחריות התאגידית הוא מבצע בעצמו וחלק הוא מנחה אחרים:

·ממשל תאגידי- מובל ע"י מזכיר החברה

·סביבה - נעשית עבודה משמעותית בתחום איכות הסביבה.מתרכזים בנושא טביעת הרגל הפחמנית(סך הפליטות של גזי חממה התורמים להתחממות גלובלית ) ועושים מגוון פעולות לצמצמה כגון קניסה על שתי מזוודות, רכש מטוסים בעלי מנועים חסכוניים בצריכת דלק וזיהום סביבתי ,טיפול בשפכים מימיים וחיבור למרכז טיהור שפכים מודרני, איסוף ומחזור נייר, איסוף והפרדת פסולת ועוד ( ואכן בדירוג מעלה האחרון שהתפרסם ב 10.6.2012 זכתה"אל על" בניקוד מוגבר בפרק איכות הסביבה).

·אתיקה- לא היה לחברה קוד אתי, והחברה שקדה על בנייתו במשך יותר משנה. בשנה הקרובה מתעתד להתקיים מהלך של הטמעת הקוד האתי,כאשר התקבלה החלטה להתחיל את ההטמעה בקרב 600 עובדים היותר צעירים בארגון וזאת באמצעות לומדה.

·קהילה – "אל על" מקיימת זיקה ייחודית למדינת ישראל ולפיכך מחויבת לפעול למען הקהילה. התחומים שבהם הוחלט להתמקד הינם:

·חינוך, מצוינות- הוקמה קרן מצוינות, המנכ"ל תרם50% מהבונוס שלו להקמתה.

·פטריוטיות/ציונות -"לוקחים חלק בתוכנית "אמץ לוחם", מאמצים גדוד צנחנים בשיתוף האגודה למען החייל. תורמים מלגות ל"קרן הישג" שתורמת לחיילים בודדים.

·יזמות - פעילים בנושא"יזמים צעירים" ( מפגש הגמר בתחרות נערך במכללה האקדמית).

התנדבות: אל על מסייעת באיתור מסגרת להתנדבות, חיבור למוסדות ההתנדבות, אמצעי הדרכה וכו'. קיימת דוגמה אישית של מנהלים ומנכ,ל שמתנדבים. המתנדבים המצטיינים זוכים להוקרה על פעילותם והפעילות ההתנדבותית אף מהווה אחד מהקריטריונים לקבלת פרס הצטיינות .

צביקה שיתף כי מדיניות ההתנדבות של החברה אומרת כי אין התנדבות על חשבון שעות העבודה אלא זה נעשה בזמן הפרטי. אמנם המחיר הוא שישנם קצת פחות מתנדבים, אך זו ההחלטה.

כמו כן הוא שיתף כי בשנה הקרובה יש כוונה להמשיך ולפעול לבדיקת אפקטיביות ההתנדבות.

בנושא התרומות שיתף צביקה כי החברה החליטה לתרום רק לעמותות אשר קיבלו "תו מידות לאפקטיביות" של ארגון מידות.

הסטודנטים זכו לשמוע כיצד מתממשת אחריות תאגידית הלכה למעשה בארגון גדול ומשמעותי כ"אל על", משלב החשיבה והתכנון ועד למימוש בפועל, ולהיחשף למגווןהעשייה בתחום, הדילמות, האתגרים והפתרונות הנגזרים מכך- וכל זאת בשקיפות מליאה ובגובה העיניים.

אנו מודים לפרופ' בורוביץ ולצביקה סגל על הנכונות והרצון והקדשת הזמן והמשאבים למידה על אחריות חברתית הלכה למעשה, ובכך תרמו להבנה משמעותית של החומר הנלמד בשיעורים.



אחריות תאגידית בפעולה

סטודנטים לאחריות תאגידית יוצאים אל השטח

ביום ה', 29.12.11,  התקיים סיור עבור סטודנטים שנה ג' לניהול וכלכלה במסלול התמחות "אחריות חברתית של עסקים", כחלק מסדנא פרקטית – מסכמת הכוללת התנסות מעשית בפעולות ובתהליכים של אחריות חברתית בעסקים בישראל.

במסגרת הסיור הסטודנטים זכו לביקור בשתי עמותות ייחודיות : "אלין בית נועם" בקרית אונו ו"חברים לרפואה" בבני ברק.

הסיור כלל הרצאה מרתקת מאת מנכ"לי העמותות, הבנת תפיסות העולם והחזון מאחורי המקום והחזון שמאחוריו ועד ליישומו בפועל, ראו את מקום הפעילות, האנשים העוסקים במלאכה  -וזכו בחוויה משמעותית הוליסטית ומעבר לכך -קיבלו חומר רב למחשבה על שינוי חברתי מהותי בישראל, זכויות אדם, צדק חברתי ושוויון.

עמותת "אלין בית נועם" משמשת כמעון יום לאנשים בוגרים עם מוגבלויות שכליות ופיזיות קשות.במעון ישנם 72 חניכים, ובעתיד ייבנה מערך דיור בקהילה. כמו כן, פועל במקום מכון חקר שפועל להפצת ידע ולפיתוח תכניות למידה מתקדמות בשדה  ללימודי מוגבלות ונכות התפתחותית.

איקי בן חיים, מנכ"ל העמותה, הציג לנו את המקום ואת משנתו: הם דוגלים בצדק חברתי, ומקווים בעתיד להביא לשינוי חברתי מהותי בישראל תוך שימת דגש על השונות כערך, ולא חיסרון.

לתפיסתם, כדי לא לגרום לשונה להרגיש מופלה לרעה, על המדינה לקחת יותר אחריות, כך למשל-

אדם עם כסא גלגלים שמנסה להתנייד–צריך גישה נוחה יותר , כזאת שהמדינה צריכה להקצות לו מעצם היותו אזרח מהשורה. דוגמא נוספת היא נושא השכר, שהרי שכר המינימום בשוק קבוע לכל אזרח ואזרח, ולכן אין כל צדק לשלם פחות לבן אדם מוגבל, שהרי תפוקתו נמוכה משל עובד "נורמטיבי", הדבר הצודק יהיה תשלום סובסידיה למעסיקו, כדי שהוא לא יפסיד מעצם העסקת אותו אדם.

בבית נועם מוכיחים לנו שאפשר גם אחרת, שאפשר לגרום לשונה להרגיש מכובד, באמצעות חיים מלאים ומספקים אותם מעון היום מקצה להם באופן שוטף באמצעות קבוצות טיפוליות, תרפיה באמנות פלסטית,באמצעות בעלי חיים, הידרותרפיה, מרכז תעסוקה ועוד.

בית נועם נמצא בקשר מתמיד עם ארגונים עסקיים שונים, אך שומר תמיד על כבודם של חניכיו ,

כלומר-מנסה ליצור דיאלוג בין חניכיו לשאר האזרחים, לא באמצעות הצגה לראווה לצרכי מימון,

אלא מתוך הבנת וקבלת האדם השונה בשורותינו.

מדברי אחת הסטודנטיות : "כולנו כאזרחים צריכים לעבור מפגש כזה, שהוא באמת מעין חינוך

מתקן,  ושם לנו מראה כחברה  על כמה אנחנו למעשה רחוקים מהצדק החברתי שכולנו כ"כ צמאים לו " .

עמותת "חברים לרפואה" הוקמה לפני תשע שנים כדי לסייע לטפל בחולים שהתרופות להם הם זקוקים לא כלולות בסל, או בכאלו שזקוקים לתרופות הבסיסיות והם חסרי יכולת לצרוך אותם. סקר שנערך גילה ש-15% מהאוכלוסייה, חסרי אמצעים לקניית תרופות – כל חודש- בממוצע של 240 ₪ בלבד...! . המדינה למעשה לא מספקת את השירות לאזרח- וזה הצורך שלו נותנת העמותה מענה

העמותה מבצעת חיבור בין אנשים שצריכים תרופות וכאלה שיש להם כאלה בבית ולא זקוקים להם (אדם שהפסיק טיפול אנטיביוטי באמצע וכדומה. גילו למעשה שיש המוני תרופות ברשות אנשים  ללא שימוש.  המרשמים מבוקרים.
ערוץ נוסף של פעילותם הוא בניהול קרנות צדקה- פותחים חשבון ומנהלים אותו עבור למשל איסוף כסף לנזקק לניתוח וכדומה. השירות ניתן חינם.

הסטודנטים זכו לראות את בית המרקחת הוולונטרי הראשון בישראל שנמצא בשלבי הקמתו .

למדנו רבות לגבי החיבור בין עמותות לעסקים:

למדנו שהתחרות על ליבם של בעלי העניין והתורמים מחייבת עמותות לנהוג כעסקים לכל דבר, ולדבר אל העסקים בשפתם, כלומר לדבר שבפה עסקית ולדעת לייצר להם מצב שבו יצא להם ערך מוסף עסקי מהחיבור עם העמותה הספציפית. העמותות משקיעות בהבנת הצרכים הרצונות והאג'נדות הגלויות והסמויות של הארגונים העסקיים ובהתאם מציאת מצבים ואפשרויות עבודה משותפת אשר ייצרו מצב של WIN- WIN לשני הצדדים.

דוגמא לכך היא חברת DHL  אשר בשיתוף פעולה עם "חברים לרפואה" ובאינטרס משותף (WIN-WIN) מנהלת חלק מאיסוף התרופות- כל שבוע היא פונה ל-3-4 חברות ומספרת להן על המיזם- שולחים להן קרטון ושקיות והעובדים לוקחים הביתה ומחזירים עם התרופות אשר לא בשימוש. מבחינת DHL מעבר לאחריות התאגידית יש כאן פוטנציאל עסקי בהכרות עם חברות אלו ולהגדלת מעגל הלקוחות שלה, שאולי לא הייתה מגיעה אליו בדרך אחרת.
למדנו כי לארגונים עסקיים מאד חשוב לשלב התנדבות עובדים ולא רק לתרום, אך לא תמיד זה מתאים. למדנו כי מוטב לעסקים לבחון האם הפעולות שהם רוצים לעשות עם העמותה אכן מתאימות, לעיתים הרצון הוא גדול ובא למטרה טובה, אך מה שמוצע זה לא מה שהעמותה ומוטביה זקוקים לו .

אחריות תאגידית , אחריות חברתית, צדק חברתי ומה שבינהם:

אחריות תאגידית , אחריות חברתית, צדק חברתי ומה שבינהם: משבר או הזדמנות לתאגידים/ עברי ורבין*

התעוררות המחאה האזרחית שפרצה בארץ לא הותירה אותי אדיש וגרמה לי לחשוב רבות על התנהלותנו כחברה וכמגזר עסקי.

במקרה שלי, מכיוון שאני עוסק בייעוץ ובהוראה באקדמיה של אחריות תאגידית, או במילים אחרות מלווה את התאגידים הגדולים במשק בהתנהלותם החברתית והסביבתית ומכשיר את דור המנהלים הבא בתחום, אני מודה שהיא עוררה בי בנוסף גם הרהורים נוספים על מהות המקצוע והדיסיפלינה.

הפער הבלתי נתפס לפעמים בין ההתבטאות של חלק מהתאגידים, לבין הביצועים בפועל, שהתגלו במחאת הקוטג' לדוגמא, חידד אצלי שאלות בלתי פתורות בדבר הכנות של חלק מאלו המובילים את התאגידים ב"אחריות, בשקיפות ובדיאלוג".

השאלה הנשאלת היא, האם זהו משבר המחייב שידוד מערכות, או אולי דווקא מהווה הזדמנות היסטורית להבנת והעמקת התפקידים והתפקודים החברתיים והסביבתיים של שחקני המגזר העסקי.

מחד, בכל שנה מושקעים כמיליארד שקלים, על פי דיווחי החברות, בתרומה לקהילה. מאידך, זהו כאמור שברון אחוז מרווחיהן של החברות, והשפעתן במישור העסקי תמיד תהייה גדולה יותר בקנה מידה משמעותי, מאשר התרומות שלהן לקהילה ולסביבה.

איני טוען ולו לרגע שתפקיד החברות הוא רק לשפר את המצב החברתי והכלכלי של אזרחי מדינת ישראל ותושביה. השאלה היא במינון וביחס. האם גילוי אחריות למחזיקי העניין עומד מנגד לקידוש ההתנהלות העסקית של מיקסום הרווח על פי אסכולת מילטון פרידמן? או  בצורה קיצונית יותר, במילותיו של גורדון גקו בסרט וולסטריט, האם "גריד איז גוד" ?  

התשובה היא: כנראה שלא. כנראה שגם מבחינה עסקית, נכון להיות הוגן ושקוף במידה ללקוחותיך. מרבית העסקים המובילים בעולם שנסקרו בספר "לנצח נבנו" ("build to last"), והצליחו לקיים מובילות עסקית לאורך זמן- עשו זאת על בסיס ערכי איתן.

בנוסף, התאגידים מבוססים ברובם על מעמד הביניים, הן מבחינת העובדים והן מבחינת הלקוחות, ולכן שימור מערכת חיים תקינה ויציבה עם מעמד זה היא צורך קיומי עסקי בסיסי עבורם, ולא רק ביטוי של מוסר או אידיאולוגיה.

נדמה כי במדינה קטנה שוכנת אויבים כמו מדינת ישראל, התבלבלנו קצת במעלה הדרך-מהסולידאריות והשוויון היחסי שאפיינו אותנו בעבר, לפערים האדירים והריכוזיות הבלתי נתפסת המאפיינים אותנו היום. ללא קשר לתפיסת עולם פוליטית כזו או אחרת, יתכן כי כמו במקרה של משבר הסאב פריים- יתכן וצד אחד הגדיש את הסאה ועתה יבוא ככל הנראה תיקון אשר ייצר צדק היסטורי על בסיס המגמה. בארה"ב התיקון היה בתנועת מטוטלת והרגולציה האינסופית שנוצרה לאחר משבר אנרון בדמות ה-sox יצרה בעיקר סירוס וסירבול והעשירה אולי כמה משרדי רו"ח ועו"ד. לכן לדעתי, כדי שהתיקון יהיה בר קיימא, הוא צריך להיות בשיתוף כל המגזרים, בדיאלוג בין הממשלה, לעם ולחברה האזרחית ולמגזר העסקי, ולא כשליפות או הנחיות דרקוניות של הממשלה.

התאגידים המותקפים- גם אם לעיתים שלא בצדק- יכולים לחשוב על הסיטואציה המשברית כהזדמנות לשיקום האמון והיחסים עם החברה. לדעתי יטיבו לעשות התאגידים אם יחברו לממשלה ויציעו מרצונם ובצורה וולנטרית ושקופה, כפי שמגדירה האחריות התאגידית, את עזרתם לדחיפת העגלה קדימה במציאת פתרון לחיים צודקים וטובים יותר בישראל.

*הכותב הוא מנכ"ל goodvision יועצים לאחריות תאגידית ומרצה לאחריות תאגידית במכללה האקדמית של ת"א יפו.

סיכום סיור פעילות שיצאו אליה סטודנטים של ההתמחות באחריות תאגידית

הדר ברק, מרכזת הסדנא.

בשנים האחרונות יותר ויותר עסקים מבינים שכדי לשמור ולטפח צמיחה כלכלית לטווח הארוך, עליהם לקחת אחריות על סביבתם הפיזית, הכלכלית, החברתית והאנושית. כלומר, עסקים בריאים זקוקים לקהילה ולסביבה בריאים. לאור כך, פירמות ממגזרים שונים מבינות שהטמעה אקטיבית של אחריות תאגידית לתוך התרבות הארגונית שלהם הינה צעד בלתי נמנע ואף מדד למצוינות עסקית.

 לראשונה בישראל, פתחה השנה המכללה האקדמית תל אביב – יפו, תואר B.A בהתמחות בנושא "אחריות חברתית של עסקים", התמחות זו כוללת סדנא פרקטית - מסכמת אשר מטרתה לאפשר לסטודנטים להתנסות באופן מעשי בפעולות ובתהליכים של אחריות חברתית בעסקים בישראל.

את הסדנה מנחים מרצי ההתמחות – יועצים ותיקים בתחום האחריות החברתית בישראל, בינם: מר עברי ורבין, מנכ"ל Goodvision - יועצים לאחריות חברתית, הגב' תמר לזר, יועצת לתקשורת ארגונית אפקטיבית, הגב' קרני גוברין - סגל - green agenda ,מר מיכאל ליסק, יועץ לאחריות סביבתית והגב' דניאלה פרוסקי שיאון, מנהלת אחריות חברתית של חברת שטראוס.

כל מנחה מלווה קבוצת סטודנטים בביצוע פרויקט חברתי / סביבתי בתאגיד בישראל, החל משלב התכנון ,דרך שלבי הצגת התוכניות, פגישות עם גורמים מן התאגיד ועד לשלב הביצוע.

במהלך ההתמחות, מלבד השיעורים הפרונטאליים, התקיימו שני סיורים ייחודיים, אשר מטרתם הייתה לאפשר לסטודנטים לחוש את השטח ולחוות ממקור ראשון את האתגרים עימם מתמודדים התאגידים והחברה האזרחית במימוש מדיניות של אחריות חברתית.

במהלך הסיור הראשון, ביקרנו במיזם העסקי - חברתי "קוקיות" .

"קוקיות" הינה קונדיטוריה תל אביבית חברתית, המנוהלת כולה על ידי בני נוער אשר נפלטו ממערכת החינוך הפורמאלית. בני הנוער מייצרים, אורזים ומוכרים עוגיות איכותיות מעשי ידיהם ותוך כדי כך הם מתנסים בעבודה מעשית, לקיחת אחריות אישית וקבוצתית, קבלת החלטות והשתלבות בעולם העסקים האמיתי.

ב"קוקיות" נפגשנו עם לילי, מנהלת המיזם אשר סיפרה לנו אודות קוקיות ב"חיי היומיום" ועל הקשר שלהם עם עסקים בישראל, בנוסף, נפגשנו עם נער המשתתף במיזם מזה 3 שנים אשר סיפר על חוויותיו האישיות והמרגשות. (www.2eat.co.il/cookieot)

לאחר מכן, נסענו לביקור בעמותת "קו הזינוק", עמותה אשר שמה לעצמה למטרה להתמודד  עם צמצום אי שוויון ההזדמנויות והכשרת מנהיגות מוכוונת חזון בחברה הישראלית

"קו הזינוק" פועלים באמצעות איתור קפדני של בני נוער בעלי פוטנציאל מנהיגותי גבוה, מפריפריה חברתית או גיאוגרפית ובתהליך מקצועי וארוך טווח (10 שנים!) ומכשירים אותם לכדי עתודות מנהיגות.

בעמותת "קו הזינוק" נפגשנו עם קרן, מנכ"לית העמותה וחני, גייסת המשאבים אשר סיפרו לנו על עשייתן ועל יחסיהם עם המגזר העסקי, לאחר מכן, נפגשנו עם חניך של התוכנית, אשר היה בחופשתו מהצבא, אשר סיפר לנו על מהי "קו הזינוק" בשבילו וכיצד היא השפיעה על חייו. (www.zinuk.org.il).

מדברי הסטודנטים על סיור זה:

1. " ניתנה לנו הצצה ל שני ארגונים בהם שורת הרווח בסופו של דבר אינה הדבר החשוב ביותר בעסק בשונה לדעה הרווחת בתחום הכלכלה. אני חושבת שהצליחו להמחיש לי מעבר ללימודי התיאוריה באופן מאוד מוחשי שעסקים במציאות של היום חייבים גם להיות אחראים לסביבתם בין אם זה סביבה או קהילה" 

2. "לאחר הביקור בקוקיות, נחשפתי לראשונה למגזר הרביעי, והבנתי כי מלכ"ר לא חייב להישען אך ורק על התרומות אלא לנהוג כעסק אמיתי לכל דבר ולייצר הכנסות ואף רווחים בעצמם. בנוסף, התרומה של קוקיות היא לא רק בכספים שהיא מכניסה לארגון אלא היא מעצבת את הנוער ומכינה אותו בצורה הטובה ביותר לחיים האמיתיים בחוץ."

"קו הזינוק" שברה אצלי את המיתוס שעמותה מיועדת לאנשים נזקקים ונתמכים. אהבתי לראות מקום שמטפח ומחנך נוער למנהיגות. כן ירבו מקומות כאלה. כמו כן, דרך העמותה הזו הבנתי את החשיבות הרבה בהתאמה בין ארגון כלכלי לעמותה כאשר מתכננים פעילות משותפת כלשהי בין השניים.

שמחתי לקחת חלק בסיור הזה ולהיחשף לפעילות המדהימה של שני המלכ"רים!

3." הדברים ששמענו בשני המקומות שיקפו את החומר התיאורטי שלמדנו בכיתה והיה חשוב לפי דעתי לראות כיצד מיושמים בשטח."

בסיור השני במסגרת ההתמחות הגענו אל המרכז הלוגיסטי של חברת שטראוס.

בסיור זה נחשפנו לפעילות השטח של תאגיד גדול ובינלאומי כגון שטראוס. סיירנו במרכז הלוגיסטי ושמענו על דרכיהם להתייעל ולחסוך באנרגיה ומשאבים לצמצום השפעותיהם הסביבתיות. שמענו על תוכנית ייחודית של שילוב אסירים בעבודה במרכז, על הטמעת הקוד האתי בקרב העובדים. וכן, קיבלנו סקירה על פעילות בתחום האחריות התאגידית של חברת  שטראוס בארץ ובעולם. היה מרתק.

מכלול ההתנסויות שהסטודנטים מן ההתמחות חווים במהלכה, עשויות לאפשר להם לראות תמונת מציאות תיאורטית ומעשית גם יחד ולסייע בייצור פתרונות ריאליים, רלוונטיים ומתקדמים אשר הולמים את צרכי השטח אליו הם יגיעו, סביר להניח עם סיום התואר.

תכנית לתואר בוגר(B.A.) בכלכלה וניהול בצירוף התמחות אחריות תאגידית

ראש ההתמחות – דר' דנה לנדאו

מטרת ההתמחות 

מטרת החטיבה לבחון האם וכיצד ארגונים עסקיים מכבדים את האינטרסים הרחבים של החברה בה הם פועלים על-ידי לקיחת אחריות והבנת ההשפעה שיש לפעילויותיהם העסקיות על מחזיקי עניין ובעלי עניין מרכזיים הסובבים אותם כגון: לקוחות, עובדים, ספקים, בעלי מניות, קהילות והסביבה, בכל פן או היבט של תפקודם העסקי. למטרה זו, ייבחנו אתגרים והזדמנויות עכשוויות עמן מתמודדים ארגונים בתחומים הקשורים לאחריות תאגידית בניהול.

למי מיועדת ההתמחות ומה היא כוללת

ההתמחות פונה לאלו מכם המעוניינים להתמחות בתחומי ניהול אשר משלבים עיסוק בסוגיות רלוונטיות לחברה ולקהילה. בהתאמה, תוכנית הלימודים כוללת קורסים בנושאים של איכות הסביבה, אסטרטגיה, תקשורת ארגונית, כלכלה, אקולוגיה ומעורבות ופיתוח הקהילה.

פרויקט הגמר 

בשלב הלימוד המתקדם תקנה החטיבה, באמצעות לימודי הבחירה והפרויקט המסכם, התנסות ומעורבות בתחום דרך עבודה צוותית בארגונים. החשיפה תהיה לאחריות תאגידית בתחומים שונים הן במגזר העסקי, והן במגזר החברתי- בארגונים התנדבותיים ו/או כאלו שאינם פועלים למטרות רווח.

מרצי התוכנית ותנאי הקבלה 

המרצים בתכנית הלימודים בחטיבה הנם מרצי המכללה, יועצים בתחום האחריות התאגידית ואנשי שטח העוסקים בתחומי הליבה של האחריות התאגידית במסגרת ארגונית-עסקית. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה עם התעשייה.

קבלה לחטיבה תתאפשר לקבוצה ייחודית של סטודנטים על סמך הישגים בלימודים, קו"ח ופעילות קודמת או עכשווית במסגרות התנדבותיות- קהילתיות.

Learning in Space and Time: NASA and the Columbia Disaster - Moshe Farjoun

באחד בפברואר 2003 (1.2.3) התנפצה מעבורת החלל "קולומביה" לרסיסים וכל אנשי צוותה ניספו. ועדת החקירה הרשמית מצאה בין השאר שגורמי האסון נעוצים לא פחות ב"נאסא" כארגון מאשר בכשל טכנולוגי. תובנה זו היוותה בסיס לספר שערכתי ובו התבקשו שורה של חוקרי ארגון וניהול מובילים המייצגים מגוון רחב של תחומי ידע לבחון את האירוע מנקודת מבטם.

מקרה בוחן זה פתח בפני צוהר לבחון שורה של תופעות מענינות כגון למידה ארגונית, ארגוני אמינות, מורכבות, תהליכים היסטוריים וקבלת החלטות ארגונית ואסטרטגית. בסמינר זה אשתמש במקרה הבוחן ובעבודות שכתבתי בעקבותיו* על מנת לדון במספר שאלות מסקרנות כגון: מה גורם לכשל במערכות מורכבות? האם ארגונים כמו "נאסא" לומדים מניסיון? האם וכיצד ניתן למנוע אסונות דומים בעתיד?

(*)Starbuck W.H. and Farjoun, M. 2005 .“Organization at the limit: Lessons from the Columbia Disaster”, Blackwell Publishing

Farjoun, M. and Starbuck, W.H. 2007 ”Organizing at and beyond the limits” Organization Studies.

Farjoun, M. 2010. “Beyond Dualism: Stability and Change as a Duality”, Academy of Management Review.