באחד בפברואר 2003 (1.2.3) התנפצה מעבורת החלל "קולומביה" לרסיסים וכל אנשי צוותה ניספו. ועדת החקירה הרשמית מצאה בין השאר שגורמי האסון נעוצים לא פחות ב"נאסא" כארגון מאשר בכשל טכנולוגי. תובנה זו היוותה בסיס לספר שערכתי ובו התבקשו שורה של חוקרי ארגון וניהול מובילים המייצגים מגוון רחב של תחומי ידע לבחון את האירוע מנקודת מבטם.
מקרה בוחן זה פתח בפני צוהר לבחון שורה של תופעות מענינות כגון למידה ארגונית, ארגוני אמינות, מורכבות, תהליכים היסטוריים וקבלת החלטות ארגונית ואסטרטגית. בסמינר זה אשתמש במקרה הבוחן ובעבודות שכתבתי בעקבותיו* על מנת לדון במספר שאלות מסקרנות כגון: מה גורם לכשל במערכות מורכבות? האם ארגונים כמו "נאסא" לומדים מניסיון? האם וכיצד ניתן למנוע אסונות דומים בעתיד?
(*)Starbuck W.H. and Farjoun, M. 2005 .“Organization at the limit: Lessons from the Columbia Disaster”, Blackwell Publishing
Farjoun, M. and Starbuck, W.H. 2007 ”Organizing at and beyond the limits” Organization Studies.
Farjoun, M. 2010. “Beyond Dualism: Stability and Change as a Duality”, Academy of Management Review.
