מחקר מאת ד"ר מירון גרוס בנושא: "ניתוח כמותי והשוואתי של החלטותיו של בית המשפט העליון בשנים 1995-2004 ביחס לעבר, והשלכות אפשריות על אמון הציבור בבית המשפט." מחקר זה הוצג בכנס השנתי ה -15 של האגודה הישראלית לתקשורת שהתקיים ביום 14 באפריל 2011 באוניברסיטת חיפה.
המחקר הנוכחי , שהקיף 100% מפסקי הדין שפורסמו בשנים 1995-2004 , התמקד כמו מחקרים קודמים של המחבר בשיתוף עם עמיתים, בחקירה אמפירית של היבטים צורניים (אורך ההחלטה ,נוהגי סמך) ומהותיים ( שיח ומחלוקת, פלורליזם, סיכויי העתירה להתקבל, ליברליזם ביחסו של בית המשפט לפרט מול הרשות ולמגזרים מיוחדים) בהחלטותיו של בית המשפט העליון.
ממצאים עיקרים
בתחום הצורני נמצא כי רוסנה ההתפרצות באורך פסקי הדין שהסתמנה בשנים שקדמו לתקופה זו, אך אורכו הממוצע של פסק הדין התייצב על ערך גבוה ( 12 עמודים) מן האורך הממוצע בעשור הקודם. גם משך זמן הטיפול בעתירות לא התקצר באופן משמעותי למרות עליה במספר השופטים הפעילים בתקופה הנחקרת.
תופעות דומות בארה"ב עוררו השערות בדבר קשר דו-כיווני בין אורכו של פסק הדין ואמון הציבור בבית המשפט, העשויות להיות תקפות גם לגבי בית המשפט העליון בישראל.
בעניין הפלורליזם,קרי המחלוקת בין שופטים בכתיבת פסקי דין, שיעורה הנמוך במחקרנו הקודם עורר בזמנו סערה בעולם המשפט ובציבור. בעניין זה נצפה
" מהפך" בתחילת התקופה הנחקרת שהתבטא בעליית שיעור המחלוקת מ- 5%
ל-17% , שהלך ודעך עד תום העשור הנחקר.
גם בעניין סיכויי עתירתו של הפרט נגד הרשות- מדד מסוים למידת הליברליות בפסיקה, העשוי לקבוע במידה מרובה את יחסו של הציבור לבית המשפט- לא נצפה באופן ברור השינוי החיובי המקווה. בפסיקתו של בית המשפט יש לרשות עדיין עדיפות על הפרט בשיעור של כ - 2/3 לעומת 1/3.שינויים מסוימים ניצפו בעשור זה עבור צירופים מסוימים של זהות העותר והענף המשפטי. וכן התגלה כי העדפת הרשות דועכת כאשר הצד שכנגד היא אישה.
החקירה העלתה את השונות הרבה בין השופטים האינדיבידואלים ,המכהנים בעשור 1995-2004 , לגבי נטייתם האישית להעדיף את הפרט או הרשות בפסקי הדין אותם הובילו. השופטים דורנר, ש. לוין חיות ופרוקצ'ה מצטיינים בפסיקתם במדד האמור למידת הליברליות. ככלל ניתן לייחס לנשים, שכיהנו בבית המשפט העליון בעשור האמור, מידה מרובה יותר של ליברליות .
מאידך נמצא כי בתחום הציבורי סיכוייו עותר מן המגזר הערבי לזכות בבית המשפט בעימות מול הרשות-קטנים יותר מאשר סיכוייהם של כלל העותרים. לממצא זה מספר הסברים אפשריים, והוא נותר נושא לדיון חברתי ציבורי מעמיק.
קישור למאמר המלא: היבטים צורניים ומרחב הסמך של השופטים בתהליך קבלת ההחלטות בבית-המשפט העליון בעשור האחרון - האם השתנה דבר? (גרוס,2010)
